חַמְצִיץ (שם מדעי: Oxalis; ) הוא הסוג המגוון והנפוץ ביותר במשפחת החמציצים. מבין כ-900 מיני חמציצים, 800 שייכים לסוג זה, הנפוץ ברחבי העולם פרט לאזורים הקוטביים, כאשר תפוצתם גדולה במיוחד באזורים הטרופיים של ברזיל ומקסיקו, כמו גם בדרום אפריקה.
המינים הם חד שנתיים או רב שנתיים. עליהם מחולקים לשלושה, עשרה או יותר עלעלים עגולים, בעלי צורת לב או רומח, המסודרים בדור (סידור ספירלי או עיגולי של עלים או פרחים) בו העלעלים בעלי צורה פחות או יותר שווה. למרבית הסוגים ישנם שלושה עלעלים, ובהם העלים דומים לעלי תלתן, למרות שבתלתן העלעלים אינם מסודרים בדור, ובו ישנם שני עלעלים קטנים בצד ועלעל מרכזי גדול אחד.
לפרחים חמישה עלי כותרת אשר לרוב מתמזגים בבסיסם, ועשרה אבקנים.
צבע עלי הכותרת נע בין לבן לורוד, אדום או צהוב (הנפוץ בישראל). הפרי הוא הלקט קטן המכיל מספר זרעים. בחלק מהמינים ישנה פקעת, ולעיתים אף מתרבים בריבוי וגטטיבי.
למרות ששמו המדעי הוא Oxalis, שמו העממי באנגלית הוא Wood-sorrel.
אזור התפוצה הטבעית של החמציץ, כמו גם של משפחת החמציצים בכללותה, אינו כולל את ישראל. עם זאת, שני מינים הופצו לישראל בידי האדם וכיום הם מתרבים בה באופן טבעי (מינים פולשים) - החמציץ הנטוי והחמציץ הקטן - שניהם בעלי כושר רבייה גבוה.
החמציץ הנטוי בולט בפרחיו הצהובים דמויי המשפך ונפוץ בעיקר בגינות, מדשאות, שולי פרדסים ושטחים מושקים וחצי-מוצלים בעיר ובכפר. בשנים האחרונות, התפשט החמציץ הנטוי גם לשטחים פתוחים בטבע.
מי שילדותו עברה כאן בארץ, נושא עימו זיכרונות ילדות אופיינים.
אכילת חובזה, מציצת חמציץ ועיוות הפנים ממגע חמיצותו על לשוננו.
הוא צומח עכשיו בכל מקום.
תפקידנו לשתף את נכדינו ולספר להם, לחשוף אותם, לאפשר להם לקטוף ולטעום.
בפגישתי האחרונה עם החמציץ המצולם, גיליתי בו יופי מיוחד. זה לא הזן הרגיל הגדל בגינות ביתנו. פגשתי בו בגבעות עתלית.
מי מכם אינו יודע שחיפה הפכה להיות "עיר החזירים"? מזה שנים? תופעה ממנה אנחנו כל כך סובלים. את הגינות הם הורסים, תוקפים אנשים, מסתובבים בין הבתים על מדרכות ושבילים. לאחרונה גיליתי שגם הם אוהבים חמציצים. כל איזור הגינה בה הם גדלים ואני מחכה לצהובים היפים והעדינים המקשטים את הגינה ...נמצא חפור, הרוס וכבר אין זכר לפרחים.
עכשיו מה נאמר לנכדים שכל כך מחכים להשתעשע ולהיזכר בטעם החמציצים?
ולנו המבוגרים שאולי לא יודעים - כמה נפלא לקצוץ חמציצים לתוך סלטים טריים.
גבעולי פרחי החמציץ משמשים כתיבול בלבד, ויש לאכול מהם מעט כי החומצה עלולה לפגוע במערכת העיכול. יש להיות עירניים לכך.
הפרחים משמשים כתוספת לסלט או כתבלין לדג צלוי.
העלים והגבעולים יוסיפו לטעמו של משרה נתח בשר, כמו חרדל.
ניתן להוסיף עלים ופרחים לקוקטייל אלכוהולי המחליף לימון/ליים.
| . |
החמציץ הוא גם זכרון של ילדותי אבל היום אני יודע שהוא מין פולש מסוכן החונק ומכחיד את הצמחייה המקומית ולכן היחס שלי אליו השתנה
השבמחק