לפני כל הליכה לקולנוע אני נוהגת לקרוא חוות דעת ברשת.
הפעם באמת לא שמעתי על הסרט, שעת הקרנתו הכתיבה לי וגם הנושא.
מה עוד שחשוב להחמיא ליצירה ישראלית.
https://www.cinema-city.co.il/movie/4846
תקציר הסרט
מסע של חברות, אבל וגלים.
שלושה חברים מחיפה – מיכאל, קים וגל – יוצאים למסע גלישה בחוף ארוגם ביי המפורסם בסרי לנקה. מה שנראה כטיול רגיל של אחרי צבא, מסתיר מניע עמוק ורגשי: הגשמת צוואתו של חברם הטוב, יובל, שנהרג בשירותו הצבאי.
ככל שהשלושה מתמודדים עם הגלים הגבוהים באחד החופים היפים והמאתגרים בעולם, כך עולים על פני השטח רגשות עזים של כעס, אשמה ואבל שטרם עובדו.
במאי/ת: מרקו כרמל
הפקה: תסריט: מרקו כרמל, מור פולנוהר, צילום: צלם: סהר מזרחי, עריכה: דנה ליכטר ירדני, שירה ארד
מקום / שנה: ישראל / 2023
אורך: 97 דקות
ז'אנר: דרמה
שחקנים: מאור שוויצר, ג'וי ריגר, ידין גלמן, מירה צור, אריה צ'רנר, יניב חרלפ, לימור גולדשטיין
"בארוגם ביי אומרים על הישראלים שהם חושבים שכל גל מגיע להם. או כי הם בני 18 והם בטוחים שהם ימותו בצבא, או כי הם בני 22 ונשארו בחיים." עם המשפט החד והקולע הזה נפתח סרטו החדש של מרקו כרמל ("פרא אציל", "אחותי היפה"). כבר בתחילתו הוא מעמיד את הצופה בפני הבטחה למסע דרמטי מרגש עם קשר ציוני עמוק. אך ככל שהעלילה מתקדמת, הסרט נראה פחות נאמן להבטחותיו ההתחלתיות, ולא בשל העלילה עצמה, אלא דווקא בגלל חוסר אחידות והיעדר עומק שפוגעים ביכולת להעביר את הסיפור באופן משכנע.העלילה עוקבת אחר שלושה חברים – מיכאל (מאור שוויצר), קים (ג'וי ריגר) וגל (ידין גלמן), שלושה גולשים ישראלים היוצאים לטיול אחרי צבא בחופי ארוגם ביי שבסרי לנקה. עבורם, טיול הגלישה הוא ניסיון להתמודד עם אבלם על חברם יובל, שנפל במבצע בלבנון. מה שהחל כהרפתקה משחררת וחווייתית, הופך במהרה למסע רגשי מסעיר עבור כל אחד מהחברים. קים, בת הזוג של יובל, מנסה להמשיך הלאה כשהיא מוקפת בחבריו של האדם שאהבה. מיכאל מנסה להתמודד עם ייסורי המצפון שלו מאז אותו מבצע, בעוד שגל מתאמץ לשמור על כבודו וזכרו של יובל.
"ארוגם ביי" מרגיש רלוונטי במיוחד בימים אלו, ועם עלילה שמרגישה כה מציאותית ואקטואלית, קשה להאמין שהוא צולם עוד לפני פרוץ המלחמה (ולפני פציעתו של גלמן ב-7 באוקטובר). עם זאת, על אף הרגישות וההתמקדות בנושאים כואבים שרבים יצליחו להזדהות איתם, הסרט מתקשה לעיתים להציג אותם באופן מתוחכם או כזה שמצליח באמת לרגש את הצופה.
הסרט מצליח להעמיד את תחושת הצער והגעגוע במרכז העלילה, והוא בוחן את מערכת היחסים של השלושה, כשהוא מוכיח עד כמה הגבול בין חיבור לניתוק הוא דק ועדין. כבר מתחילת הסרט אין לדעת אם הטיול יחזק את הקשר ביניהם או רק יהרוס אותו לחלוטין. אך גם כאשר החברות בין השלושה עומדת במבחן, נראה כי דמותו של יובל עומדת מאחור ומצליחה לגרום לדרמה גם כאשר הוא לא נוכח כלל בסרט. הדמות מטילה צל כבד על העלילה, והיא מורגשת הן דרך עיניהן של הדמויות והן דרך עינינו כצופים. עם זאת, קשה להתחבר אל תחושת האובדן והגעגוע ליובל כאשר קיים מחסור בסצנות משותפות הממחישות את החיבור העמוק שהיה ביניהם.
בניסיון להעמיק את הדרמה, נוספו בסרט קווי עלילה משניים בשלב מאוחר מדי, מה שמוביל לתחושת ניתוק מהנרטיב המרכזי. אף על פי שהוא מתעסק בנושאים של חברות ואובדן ברגישות מסוימת, העלילה עדיין סובלת מחוסר עומק ומסרבת לחשוף רבדים נוספים. לכך מתווספים גם צילומים חוזרים של נופי גלים, שלמרות יופיים, יוצרים תחושת ניתוק ומכבידים על האחידות של הסרט.
למרות הבעיות בו, "ארוגם ביי" מתהדר בצוות שחקנים נפלא ובראשם ג'וי ריגר המצוינת, מאור שוויצר וידין גלמן, והשלושה הם הנקודה החזקה הגדולה של הסרט. לצד הקאסט הנהדר, יש בו גם צילום מרהיב של הנופים המהממים והבימוי של מרקו כרמל יוצר אווירה ייחודית ונחוצה בסרט. חבל שהתסריט אינו מממש את הפוטנציאל הטמון בסיפור ואינו מגבש את הסרט לכדי יצירה שלמה עם ז'אנר ברור.״ארוגם ביי" הוא סרט שמתחיל עם הבטחות גדולות אך נשאר בגדר יצירה "נחמדה" ותו לא. הוא מצליח לגעת בנושאים חשובים ולעורר מחשבה, אך חוסר האחידות והיעדר העומק שבו מונעים ממנו להפוך ליצירה קולנועית משמעותית באמת. מדובר בסרט שהיה יכול להיות הרבה יותר, אילו העלילה הייתה מעובדת ומפותחת לעומק. אוהד שמש | כתב קולנוע וטלוויזיה
סרט ישראלי מטלטל הנוגע בנו יותר מתמיד בימים קשים אלה.
אין אקטואלי יותר ממנו, נוגע, מרגש, מעורר מחשבות.
אודה ולא אבוש כי ההתחלה גרמה לי לדפיקות לב מואצות.
הסרט נפתח באזעקה מחרישת אוזניים שלא הייתי מוכנה לה והוכיחה כי הפוסט טראומה היא כאן.
איתנו. הרי כל אופנוע שחולף מקפיץ אותי לכיוון המקלט, מה עוד שזו אזעקה...בקולה האמיתי.
כאמור נושא אקטואלי הנוגע בכל אחד ואחד מאיתנו.
הזרקור מופנה לעבר חיילנו הגיבורים שעברו ועוברים אירועים קשים מנשוא.
שריטות, סיוטים וסבל מהמלחמה האכזרית הזו.
גם כשמנסים לברוח, למצוא מקום רגוע להניח בו ראש - המטען הכבד עימם.
סרט לא קל שאפשר לדבר בו רבות.
אשאיר לכם לראות ולהתרשם בעצמכם.
מומלץ.
