מאת: גלשי
יש לי כנראה בעיית זהות קשה....לא, לא עם המיגדר, עם הגיל!!!
לפני ימים ספורים חגגתי יום הולדת כמו בכל חודש יולי החם של אמצע הקיץ.
מה ביקשתי? מה כל כך רצית? מה קיבלתי?
חותמות!!!
אני מודה שמתנה כזו מרגשת אותי.
2 הבנות שלי חזרו עם שקית מתנה לאמא ובתוכה חותמות.
הזוי לא? טוב ! זה מה שאמא ביקשה ליום הולדתה!!! חחחההה
זה מזכיר לי פעם...פעם...כשהגדולה נולדה, הייתי הולכת למכולת השכונתית (מישהו מכיר את המושג המוזר
הזה?) ושם על הדלפק היו סוכריות בצורת תרנגולת אדומה...טעימות טעימות.
לא יכולתי אז לעמוד בפני טעמן וצורתן והייתי קונה אחת לעצמי ללקק בסתר בסתר בדרכי הביתה.
כשהייתי פותחת את הארנק לשלם...תמיד הצטדקתי ואמרתי "הסוכריה לבת שלי" חחחההה מי שאל אותי בכלל?
ועכשיו אני שואלת את עצמי, מה אומרות הבנות הגדולות שלי כשהן עומדות בקופה עם ערימת חותמות???
לא הן לא אומרות מאומה. כי מי בדור שלהן צריך להסביר משהו ...למישהו?
העיקר החותמות הן אצלי. לראות את השמחה על פניי כשקיבלתי אותן לידי - היה מספיק.
מה אני עושה עם החותמות? חברותי ל"מחלה" הקשה מבינות! האחרות אולי קצת פחות.
אז הנה מספר דוגמיות!
הראשונה - מיחזור דיסק ישן שצופה בנייר צבעוני ועליו חותמות יום הולדת (מסבב אחר של חותמות
שקיבלתי מחו"ל).
שימוש על משטח פימו ליצירת טקסטורה מעניינת.
החותמת הזו הגיעה אלי מהודו ע"י חברתי הטובה דורית שמכירה את השגעונות המוזרים שלי,
פינקה אותי ושהעלתה אושר על פני.
לחותמות על פימו יש אפקט מקסים. (רשומה אחרת)
וכרטיסי ברכה שאין להם סוף...במהלך הזמן כבר יצרתי כ-400 כאלו, כל אחד שונה מרעהו.
והפעם עם חותמת הינשוף מהמשלוח החדש.
והנה ההוכחה לאוסף....
ושימוש קצת אחר - בתוספת פרחי "כרוב" המעטרים את חותמת יום ההולדת העגול (מאוסף אחר כמובן).
ינשוף!
כיוון שאין מצב שזו תהיה הרשומה היחידה בנושא חותמות...אחזור ברשומה אחרת.
