מאת: גלשי
עגילים
עגילים קיימים מזה מאות שנים. ברוב המקרים, ובמיוחד בימינו, משמש העגיל כאביזר אופנתי, אך בעבר, ואף כיום בתרבויות מסוימות, שימש ומשמש העגיל גם לציון השתייכות חברתית, דתית או מקצועית.
רובם המוחלט של העגילים מושחל אל חור הנעשה בתנוך האוזן. החירור עצמו עלול להכאיב במידה זו או אחרת, לדמם למשך זמן מה ולדרוש תקופת החלמה קצרה, אשר לאחריה אין ענידת העגיל כרוכה בכאב כלשהו.
במקרים נדירים מתפתחים זיהומים ודלקות, אשר מקורם הוא לעתים העגיל עצמו. יש העונדים עגילים בכל שאר חלקי האוזן, בעיקר בשוליה.
אני כנראה מנויה קבועה במחלקת המקרים הנדירים.
המציאות מוכיחה זאת השכם והערב!!!
את החורים בתנוך האוזן עשיתי בניו יורק בתקופה שחיינו שם. בנותי כבר היו גדולות. החלטתי שהגיע זמן.
כיוון שאני מהמקרים הנדירים, כל נגיעה של עגיל עשתה לי חגיגת בלונים והתנוך בער כאש והיה נפוח כבלון. כמה קל לוותר!!!
חלפו שנים וידעתי שאני מחוץ לתחום. כל נסיון הסתיים בכשלון חרוץ.
לאחרונה - כשהשוק מוצף בתכשיטים, התלוויתי לחברה בחיפושיה אחר עגילים חדשים.
התפתחה שיחה והיא בדרכה ניסתה לשכנע כי חלפו שנים רבות מאז ואולי האלרגיה שכחה שהיא צריכה להופיע ולהציק ?
נשמתי עמוק וניסיתי בעודי בחנות....התכוננתי לגרוע מכל!!!
הפתעה! היא האלרגיה הנוראית הזו הלכה לישון ולא התעוררה.
חזרתי הביתה שמחה וטובת לב.
מיהרתי לחנות היצירה הקרובה ורכשתי אביזרי יסוד ויצאתי בחגיגת עגילים והרי התוצאה!
חרוזי הפימו נשלפו מהמגירה, הצטרפו אליהם חרוזים מכל הצבעים הגדלים והמינים
ומאז אני חוגגת ומתקשטת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה