פורסם ב-1 במרץ 2015, 19:42 במדור צילום
03.03.2015
ט"ו בשבט חלף עבר לו.
אבל עדין אנו נהנים מהמראה של עץ פורח ומלבלב.
יוצאת לטייל בעקבות השקדיה הפורחת.
המידע הכתוב - באדיבות הויקיפדיה.
הצילומים - כולם שלי.
שקד מצוי (שם מדעי: Prunus dulcis) הוא עץ המשתייך למשפחת הוורדיים.
בשנת 2013 סופקו 82% מכלל התצרוכת העולמית של שקדים על ידי מדינת קליפורניה.
- בישראל ניטעו במקומות שונים מטעי שקדים, וגדלים בה גם שקדי בר,
- בעיקר בחורשות הגליל, הכרמל השומרון ויהודה.
- השקד הוא עץ קטן, קומתו אינה עולה בדרך כלל על ארבעה מטרים. יש לו שורשים עמוקים, גדל באזורים שהגשמים מעטים בהם.
עלי השקד נושרים בסתיו והפרחים מקדימים לפרוח עם בוא האביב.
בשנים קרות במיוחד עלולה הפריחה להתאחר.
הפרחים נפתחים לפני ניצני העלים.
הפרחים לבנים, לעתים ורדרדים ומפרישים צוף.
הבשלת הפרי חלה זמן רב לאחר הפריחה, כשישה חודשים ואף יותר מכך.
הפרי הוא בית גלעין שעיר. החלק הנאכל העיקרי הוא הזרע, אך לעתים אוכלים את הפרי הצעיר בשלמותו.
כאשר יש לו עדיין ציפה ירוקה וחמצמצה, והקליפה שמתחתיה עוד לא התקשחה.
הזרעים של שקדי הבר הם מרים, ומכילים חומר המתפרק ויוצר חומצה ציאנית.
חומצה זו היא רעל מסוכן ולפיכך אסור לאכול כמות מרובה של שקדים מרים.
הזנים התרבותיים מכילים כמות קטנה יותר של חומר זה ולפיכך יש להם טעם מתוק יותר.
על עצי שקד הבר מרכיבים את השקד התרבותי וכן מינים של עצי פרי כמו אפרסקים ושזיפים.
עם נטישת המטעים חוזר שקד הבר ומשתלט ולכן רוב עצי השקד הפזורים בארץ הם בעלי שקדים מרים.
זרעי השקד התרבותי מכילים כמויות גדולות של שומן, חלבון, ויטמינים ומינרלים, ולכן יש להם ערך תזונתי רב.
עץ השקד מגיע למלוא תנובתו רק בהיותו בן כ-10 שנים.
עץ השקד המתורבת רגיש למזיקים רבים ודורש הדברה בחומרים רבי עוצמה ועל כן יש להיוועץ במומחה לפני שילובו בגינות נוי.
כל מיני השקד הם צמחים מוגנים בישראל למעט מטעים נטועים.
הטבע לובש שמלת כלה.
מקסים!!!
צולם בקדיתא.
נותרו על העץ שקדים מהעונה הקודמת.
עין זיתון
עין זיתון
מקדישה רשומה זו לחתולי 8 שאמנם פנתה ליערה לצאת לטיול שקדיות
אבל הנה אני מספקת תמונות עבורך חתולי חובבת הטבע!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה