בילדותי גדלתי ברחובות. כל חזרה למקורות מפגישה אותי עם העבר וגורמת להתרגשות.
שדרות ח"ן (ע"ש חיים נחמן ביאליק) היתה תמיד שדרה רחבה עם עצי פיקוס ענקיים.
פעם, בימי החורף היתה מוצפת במים זורמים...כמו נהר שלא ניתן לחצותו.
זוכרת את זרם המים בעודי ילדה קטנה, אפילו המגפי גומי לא איפשרו להתקרב לשם.
לימים נחפרה תעלת ניקוז וצינור ענק הונח בתוכה.
הכניסה לעיר היתה מלווה בריחות עזים של פרי הדר, היכן שהיום מתנוסס פארק המדע.
וכיום, לטייל בשדרה זו חוויה אדירה ואפילו מסעירה.
במיוחד עבורי.
חוויה שמחברת אותי לילדות, לריחות, לזיכרונות, לתחושות, לרגשות.
מי מאיתנו לא גדל על שיריו של ביאליק?
שילוב של פרוייקט פיסול סביבתי בהשראת שיריו,
הפך את השדרה הקרויה על שמו -
למקום חוויתי ושמח, המושך אליו מטיילים, זוגות צעירים עם תינוקות,
וילדים מטפסים על המתקנים!
בעקבות חזונו של אדריכל הנוף יגאל שטיינמץ להפוך את הרחוב למקום נגיש,
הוצבו פסלים לאורך השדרה בהשראת שיריו של ביאליק שנכתבו על גבי שלטי רחוב
או ארונות חשמל וטלפון .
סיורים של תלמידים מבתי ספר יסודיים וגנים מתקיימים בשעות הלימודים במהלך השנה.
הפעלה מודרכת על ביאליק, באמצעות המחשת שיריו של המשורר הדגול
שכולנו גדלנו עליו - בפסלים ושירים.
לאורך השדרה הוצבו פסלים צבעוניים בגודל מרשים בהשראת השירים –
"קן לציפור", מקהלת נוגנים" (יוסי בכינור) "הפרח לפרפר" ועוד....
כל שיר נכתב כאמור, על גבי שלטי רחוב או ארונות חשמל וטלפון והפסלים עוצבו בהתאם..
השדרה הפכה לרחוב שכולו סיפור ושיר,
המוקדש ליצירתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק.
על מנת לקרב את הילדים לשירים עוצבו פסלים ע"י הפסל גיל שדה.
הם מהווים את גולת הכותרת של השדרה
הפסלים מאד מרשימים בין עצי הפיקוס העבותים רבי השנים הופכת את השדרה לגן פלאים.
טוב מראה עינים...בואו נצא לסיור בשדרה
