סריגה היא תרפיה, מדיטציה, רוגע, שלווה.
המחקרים מאשרים זאת.
מי שעוסק במלאכה זו (כן, גם גברים)
חש בכך באופן ברור וחד משמעי.
אני אוחזת במסרגות מגיל 9.
נצמדתי לאימי וממנה רכשתי ידע ומיומנות
בתחומים רבים של יצירה.
עד יומה האחרון זה היה תחום שחיבר ביננו.
החלפנו מידע, טכניקות, סרטונים.
היו ימים של פרוייקטים גדולים.
מלבושים שונים.
הרשת וקבוצות היצירה מכל קצווי תבל
חשפו אותנו להשראה נפלאה ומבורכת.
אני צמודה למסרגות בכל יציאה מהבית.
הן תמיד איתי. ניצול זמן מירבי.
בתור לרופא, בנסיעות.
כך הגעתי ליצור יצירות קטנות.
הנה קמצוץ מהן.
ידיות לסירים בטעם של פעם לחברת ילדות אהובה.
כל תקופה והטרנד שלה.
יפה מאוד. כל הכבוד
השבמחק