הוא מתקרב החג הזה...
החג השמח!!!
ואנחנו כל כך עצובים
כולנו בלי יוצא מן הכלל
עצובים עמוק בפנים.
הדמעות זולגות
אנחנו מרבים לבכות.
הימים קשים ומעיקים.
אז איך חוגגים?
איך ?
החיילים האמיצים שלנו, נלחמים
יוצאים למשימות מסכנות חיים.
חלקם לא חוזרים
חלקם פצועים וקטועי איברים.
חייהם לא יהיו אותם החיים.
השבויים שורדים, במנהרות חשוכות
ללא אוכל, מים ותרופות.
עוברים סבל נורא
והעולם מחריש ללא רגישות והבנה.
כולנו בוכים יחדיו.
זו ארצנו ואין אחרת
מדוע עלינו לסבול שוב ושוב
מתי השלוה והבטחון יהיו כאן שוב?
החג מגיע...
מעורר מחשבות והצפת רגשות
איך אנחנו אמורים לחגוג?
איך?
שאלות קשות. אני לא רואה סיבה לשמוח
השבמחק