מאת: גלשי
אינני מהמומחיות בעיסת נייר.
יש אמניות שהתמחו בתחום ויצירותיהם יצירות פאר .הטכניקות רבות ומגוונות.
כיוון שאני מאד סקרנית בתחום היצירה, הייתי חייבת להתנסות גם בעיסוק הדורש
מידה לא מעטה של מגע עם החומר הדביק הזה.
יש לי חברה, מירי שמה...שהיא המומחית הגדולה ביותר לחקות אותי ולתאר את הפרצוף שאני עושה כשאני
לשה את הדביק הדביק הזה...(היי מירי, יודעת שאת מחייכת עכשיו...).
היא מנסה לגרור אותי לניירות הגרוסים, לדבק, לקונסטרוקציה ואני די נרתעת בלשון המעטה.
לי...כיף יותר לחוש את המגע הרך של הלבד, הבדים השונים, החוטים ועוד.
כל אלה שלא מצריכים קירצוף בסיומה של העשיה ופרצופים של איכס...(יש מילה כזו בעברית? איך לתאר
זאת אחרת?).
נו מה לעשות? לי לפחות יש תעודה! חחחהה
מימים ימימה שמעתי את האמרה "מי שלומד פסיכולוגיה - יש לו בעיות!". אז הנה אני כאן להודות - "לא
אוהבת את המגע של המלכלכים הללו!" (מירי, סליחה! נו טוב, את כבר מכירה אותי ושמעת את ההכרזה הזו
לא מעט פעמים! נסיונות הטיפול שלך ראויים להערכה!) ת ו ד ה !
אז נכנעתי לך, טבלתי ידי בדביק הזה והכנתי רימונים לראש-השנה!
בשל יפי הפרי וערכיו הסמליים, נפוץ השימוש בצורתו לעיטור מבנים, מטבעות, לבוש ועוד" (הגדרת ויקיפדיה).
אז הנה הוא במלוא הדרו -
כדור עיתון עליו עיצבתי את העיסה הדביקה ואחריה כמובן צביעה.
התג שנקשר לעיטור הוא החתמה של החותמת JUST FOR YOU שמאד אהובה עלי.
המפה המשמשת כרקע, מעשה ידי - סריגה של מפת שולחן עגולה במסרגה אחת עם חוטי כותנה.
התותים - רקומים מבד רך ונעים - לבד.(שאינו מלכלכך!)
הקערה המוזהבת - גם היא עיסת נייר, ניסוי שעשיתי במיחזור תבנית ביצים לקערת הגשה.
רוצים לראות יותר?
הנה היא!
נראה לי שהיא זכאית לרקע קצת מחמיא...אשנה את התפאורה בהקדם! מגיע לה!
והנה צמד רימונים - ערוך ומוכן!
יוצא למשלוח באמצעות "משרד החקלאות, המחלקה לפירות", מיועד לעבור לבית אחר!
בתוספת הטבעת "חג שמח" על מגנט פימו. (חותמת "חג שמח" לא היתה לי, הכנתי כזו לבד...רואים שהיא
לא מקצועית...אבל משיגה את המטרה).
אז שיהיה לכולנו חג שמח! ושפע בכל תחום בחיינו שאנו חפצים בו!
