מאת: גלשי
בעידן החדש כשהצילום הפך פשוט כל כך.....את התמונות עורכים בתיקיות במחשב
ואין יותר יציאות מהבית לעבר חנות הצילום הקרובה....
אני משתדלת להיות צמודה למצלמה ולהנציח רגעים יפים של החיים.
ראייה אופטימית לכל הדעות!
והפעם "היי דרומה לאילת" זוכרים את השיר?
לאילת יש לי רגשות מעורבים. יש בה יופי של נופים סביב - ויש כיעור שמביאים אנשים.
לפני שנים בעת נופש בעיר הדרומית, אמרנו לעצמנו "פעם אחרונה" או בקיצור "NO MORE ".
הכתרנו אותה כ"עיר הועדים". ויסלחו לי אלה מרימי הגבה! יש כאלה? מישהו עוד חושב כמוני?
הבעיה הבסיסית היא - ראיית האחר, התחשבות באחר, "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך" ועוד.
הצעקות של הילדים במעליות ובמסדרונות, פיצוח הגרעינים ו.....
רגע...רגע...למה להיזכר בחצי הכוס הריקה? הרי אני מזכירה לעצמי שוב ושוב להתרכז בחצי הכוס המלאה.
אז נשכח את מה שלא עושה לנו טוב.
אבל יש נופים נפלאים וזאת מתעדת המצלמה שלי.
רוצים מחשבות חיוביות? רוצים להנות?
כבר בדרך דרומה - ים המלח שצובט בלב מחד - אבל גם משרה עלינו רוגע מאידך.
המראה המדברי היפיפה!
שמשתנה ומשתנה.
ומראה מבעד לחלון, כמה מקל כשהחלונות מבריקים כל כך ונקיים!
ועוד מבט מבעד לחלון.
לילה....שלוה, רוגע.
הרי נסענו עד לכאן כדי לעשות "תשליך" של הדאגות/צרות/לחצים/כאבים ולנוח!
לצבור כוחות!
היתה לנו חופשה נפלאה! מחכים כבר לבאה!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה