צילום לקוח מהרשת
חַבּוּשׁ מוארך (שם מדעי: Cydonia oblonga), אַסְפַּרְגֵּל, או בשמו העממי חַבּוּשׁ,
הוא המין היחיד בסוג חבוש (Cydonia).
שבעבר נחשבו כחלק מסוג החבוש (Cydonia) מסווגים עתה לסוגים ומינים נפרדים.כך חבוש סיני (Pseudocydonia sinesis), הגדל בסין, וכן שלושה מינים אחרים פורחים ממזרח אסיה, בסוג Chaenomele .
עץ גדל לגובה של 5 עד 8 מטר ולרוחב של 4 עד 6 מטר, והוא קרוב משפחה של התפוחים והאגסים.
כמוהם, אף לחבוש פרי דמוי תפוח, המבריק בצבע זהוב כשהוא בשל וצורתו אגסית, 7 עד 12 ס"מ אורכו ו-6 עד 9 ס"מ רוחבו.
צבעו של הפרי הבלתי בשל, ירוק ועליו פלומה אפורה-לבנה אשר רובה (אבל לא כולה) נושרת בטרם הפרי מבשיל. הבשלת הפרי היא בסוף עונת הסתיו, אז משנה הפרי צבעו לצהוב עם ציפה קשה וניחוח עז. העלים פשוטים, באורך 6 - 11 ס"מ ומסודרים לסירוגין. העלים מכוסים אף הם בפלומה צפופה של שערות לבנות. הפרחים, הפורחים באביב, אחרי הלבלוב, הם בצבע לבן או ורוד, בקוטר 5 ס"מ.
מספר זחלי חרקים ממשפחת ה-Lepidoptera משתמשים בפירות החבוש כמזון ועל כן כל השתהות בקטיפת הפרי הבשל, עשויה להניב תנובה פגומה. ויקיפדיה.
כילדה זוכרת בבהירות כי החבוש היה מגיע לביתנו בתקופת החגים, בראש השנה.
זה היה פרי קשה מכוסה ציפה קשה וירוקה שעליה פלומה.
הלפתן החגיגי הזה היה מקשט את שולחן החג.
אמי תמיד נזקקה לעזרת אבא לקילוף וחיתוך החבושים.
זו היתה פרשה בפני עצמה.
אבא היה נוטל את הסכין הכי גדולה במטבח, מכין קרש עץ עבה
בידו השניה פטיש גדול איתו היה מקיש על שפת הסכין כדי להתגבר על החיתוך הלא קל.
השבוע כשנתקלתי בחבושים מציצים מתוך ארגז
לא יכולתי שלא לעצור ולמשש
ולהיות לרגע שוב עם אבא שלי שאינו נמצא איתנו כבר שנים.
עמדתי ליד האיש שלי כשהוא נועץ את הסכין הגדולה בחבוש
מניח בסיר גדול
ותוך כדי...החבוש כבר משנה את צבעו ומתחיל להשחיר כמעה.
מכסה את הפיסות במים, מוסיפה סוכר לפי הטעם
מקל קנמון, מעט תמצית וניל
קליפת לימון מגוררת + קוביות לימון
מרתיחה על הגז ונותנת ללפתן הזה להתבשל לאיטו.
צבעו משתנה לורדרד כתום.
טעמו - גן עדן.
כאילו הוכן ע"י אבא שלי
לפני שנים כה רבות, בעודי ילדה קטנה.
וימים אלה...כאן בארץ....עצובים כל כך.
מדי יום מחבלים פוגעים ודוקרים בסכינים.
חדשות קשות ומשפחות מרוסקות.
האם לא שמעו אותם מפגעים...שסכינים נועדו למטבח להכנת מטעמים?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה