יום שבת, 17 באפריל 2021
קציצות גזר ברסק עגבניות.
יום רביעי, 14 באפריל 2021
יום הזיכרון לאלה שאינם, ואלה הנושאים עימם את צער הכאב והשתיקה.
הצפירה שוב מפלחת את ליבות כולנו
מבקשת - קומו, עימדו, זיכרו
גם אם זלגה לה דימעה
אל תסתירו, אל תובכו.
יש ביננו שהזיכרון זועק מקירות ביתם
נר הזיכרון המאיר מן הקיר
נוכח שם תמיד איתם!
כפי שנוכח הבן החסר
עם החיוך הביישני של נער צעיר.
יש כאלה שבביתם כבה האור
רק צחוק של ילדים קטנים שאינם מבינים
מחזיר חיוך לפעמים.
כמה טוב שהם קיימים
מזכירים שחייבים להמשיך בחיים!.
שיש גם עתיד ולא רק עבר שמכאיב.
מזכירים שיש שמש זורחת ולא תמיד מעונן ושחור.
רבים מדי ביננו - אינם זקוקים ליום הזיכרון...
יש להם 365 ימים כאלה.
ימים?
כן, גם לילות לבנים
וחלומות הזויים על פרידה
וכמיהה לחבק ולגעת!
והתעוררות מסעירה המשיבה למציאות עצובה.
ויש כאלה, החיים לצידם של נכי מלחמה
כאלה שנפגעו בגופם ונפשם.
חלקם מדברים, משתפים, מספרים.
חלקם שותקים, מפנימים וכואבים.
אתה מהלך בינם
נוגע לא נוגע
לא יודע אם אתה מקל או פוגע.
חש בסיבלם, מניח יד חמה על כתפם
והם שותקים! מכונסים בסיבלם
ואתה אינך יכול להושיע.
השקעת, נתת, שנים מחייך למענם
והם...מכונסים בתוך עצמם!
נותרת לבד! עם זיכרונות וכאב מפלח את ליבך.
נותרת לבד...לבד בעולמך שלך!
אסנת.
יום שבת, 10 באפריל 2021
נעים מאד - שמי הוא גראני!
האהבה של השנים האחרונות לסגנון הישן
החזירה גם את ריבועי הגראני (סבתא)
לעולם העיצוב והאופנה.
היכן היא היצירה שסרגתי לפני עשרות שנים בריבועי כחול לבן טורקיז?
היכן כל מעשי הסריגה האחרים?
כמה אפשר לשמור?
מי חשב אז להנציח, כשכל צילום נדרש להדפסה, סרטי צילום ומצלמה ישנה?
הסריגה היא התרפיה הכי הכי הכי
היא מרגיעה ומאפשרת לשקוע בעולם אחר.
את הריבועים הללו סרגתי מחוטי כותנה
ללא כל הוראות
פשוט מנבכי הזיכרון של פעם.
סרגתי אותם בבית החולים, כשסביבי קשישים בכסאות גלגלים, נכים, מונשמים ואפילו כאלה שפרשו מן העולם...
עולם עצוב שחיפשתי בו מעט נחמה.
חוט ומסרגה עזרו לי למעט רוגע ונשימה עמוקה.
מסרתי אותם בהרבה אהבה
לחברות שתמכו בי בתקופה הקשה.
ועוד.......קצת אחרת
שקיות פלסטיק שגזרתי לרצועות
והפכתי לחוטי סריגה מוזרים.
והנה עוד חבורה עליזה
שמחכה בשקט ושלוה
שאמצא זמן עבורה.
וגם תיק קטן, לילדה קטנה ואהובה
שקיבלה אותו בשמחה רבה.
חבל שלא נותרה תמונה יותר טובה ומחמיאה.
2 ריבועי גראני שחוברו יחדיו בעזרת סרט/ידית ארוכה.
סט אחר שגם הוא עבר דירה....
ונמסר בהרבה אהבה.
"גראני שיק" הוא טרנד חביב
בו השמים הם הגבול...
הריבועים מתחברים ומתחברים
למשטחים גדולים.
לשמיכות וכיסויי מיטה
לאהילים, תיקים ושטיחים.
נסו גם אתם ...ותהנו.
סריגה היא תמיד מקור לרוגע, שלוה והנאה!
פשטידת דלורית + תפו"א קלה וטעימה
"
2 בצלים גדולים חתוכים קטן
5 תפו"א מקולפים ומרוסקים גס
כוס קמח מלא/רגיל
חצי שקית אבקת אפיה
2 ביצים
3/4 פחית נוזל קוקוס
פטרוזיליה מיובשת
כף אבקת מרק + מלח לפי הטעם
רבע כוס קוואקר
רבע כוס קמח תירס
לערבב הכל היטב
לאפות בתבנית גדולה
לפזר למעלה שומשום
יום שישי, 9 באפריל 2021
זכרונות - חוגגים פסח באוסטרליה הרחוקה -
פסח 2013
אנחנו חוגגים "סדר"בחיק חברנו האוסטרלים.
לא, הם לא באו לכאן לחגוג איתנו,
אנחנו טסנו עשרות שעות באויר על מנת להגיע אליהם.
ומה חיכה לנו בגאווה יהודית?
מצרכי המזון הכשרים לפסח שנקנו במיוחד עבור החג.
כך נראו האוצרות הכשרים.
תכונה לקראת החג!
הכל היה שם....הנה ההוכחה!
ערימת הכבד מוכנה לקראת השלב הבא.
מעשה ידי...לקראת האורחים
קניידלאך אמיתיים מבית סבתא.
התערובת המוכנה שנקנתה, נותרה יתומה.
לא מחליפה מתכון מנצח בתערובת קנויה.
סופרים כסאות, צלחות.....
שמאום לא יחסר.
רק 27 אורחים......רק!
ופרחים בחנות השכונתית לקראת החג.
ועוד זר יפיפה.
הצצה למטבח.....
דג הסלמון בתבנית מרשימה
הקניידלאך בסיר!
לנו האורחים מארץ הקודש נשמרו כסאות ליד בעל הבית עורך הסדר.
עברית באמת לא היתה שם.
פה ושם מילה, אבל הכל התנהל באנגלית האוסטרלית כיאה למקום!
מוכן ומזומן!
הרוטב האדום זהו דג מלוח מסורתי של החג במקום.
בצלחת הירוקה - כבד קצוץ כמיטב המסורת.
ראיתם טוב?
שותים שם גם בירה בליל הסדר.
כל מקום והחוקים שלו.....חחחהה
שיחה לצד בחירת האוכל המוגש על דלפק מרכזי....
קצת אחרת מאשר אצלנו.....
לא נשכח! אנחנו האורחים!!!
לא משנים הרגלים.
קוראים בהגדה
העורך מסביר ומסביר
למען יזכרו את המקורות.
עדין התרגשות סביב השולחן
מנוכחות הישראלים, נציגי ארץ הקודש.
אטרקציה!!!
הזר הזה נקטף משיח בחצר הבית.
אהבתי!!!
פסח עבורי זו פריחה, צמיחה
מצלמת ומצלמת בחצר הבית.
בחנות המקומית לא חסר מאומה
הכל כשר לפסח.
הסדר הזה היה עבורינו הצצה למסורת אחרת!
לעולם אחר!
ליבשת אחרת!
למנהגים אחרים!
לאנשים אחרים, אמנם לא ישראלים!
אבל יהודים שחשוב להם לשמור על המסורת ולא לשכוח את המקורות.
סדר שלא ישכח!
הכל קרה ....בסידני הרחוקה
מאחורי שער ללא סימני זיהוי, או שם משפחה.
רק ספרות יתומות
שאומרות אנונימיות.
כל כך שונה!
כל כך אחר!
אבל מרתק!
חוויה שלא תשכח!!!
לעולם!
דמעות של כאב בעיתות מלחמה.
הן זולגות וזולגות את הלחיים מרטיבות. הן מלוחות מלוחות, כל כך הרבה כאב הן נושאות. מבעד למסכים החדשות קשות!!!. מטלטלות ומרסקות. מלחמות עזות ...
-
הן זולגות וזולגות את הלחיים מרטיבות. הן מלוחות מלוחות, כל כך הרבה כאב הן נושאות. מבעד למסכים החדשות קשות!!!. מטלטלות ומרסקות. מלחמות עזות ...
-
פורסם ב-10 ביוני 2015, 18:10 במדור צילום כל שנה כשמגיע שבוע הספר, חולפים בראשי דקלומים מספרי ילדים שאהבתי בילדותי ...