יום ראשון, 26 בספטמבר 2010

היי דרומה לאילת.


    חמושה במצלמה! לוחצת על ההדק!

    בעידן החדש כשהצילום הפך פשוט כל כך.....את התמונות עורכים בתיקיות במחשב
    ואין יותר יציאות מהבית לעבר חנות הצילום הקרובה....
    אני משתדלת להיות צמודה למצלמה ולהנציח רגעים יפים של החיים.
    ראייה אופטימית לכל הדעות!
    והפעם "היי דרומה לאילת" זוכרים את השיר?
    לאילת יש לי רגשות מעורבים. יש בה יופי של נופים סביב  - ויש כיעור שמביאים אנשים.
    לפני שנים בעת נופש בעיר הדרומית, אמרנו לעצמנו "פעם אחרונה" או בקיצור "NO MORE ".
    הכתרנו אותה כ"עיר הועדים". ויסלחו לי אלה מרימי הגבה! יש כאלה? מישהו עוד חושב כמוני?
    הבעיה הבסיסית היא - ראיית האחר, התחשבות באחר, "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך" ועוד.
    הצעקות של הילדים במעליות ובמסדרונות, פיצוח הגרעינים ו.....
    רגע...רגע...למה להיזכר בחצי הכוס הריקה? הרי אני מזכירה לעצמי שוב ושוב להתרכז בחצי הכוס המלאה.
    אז נשכח את מה שלא עושה לנו טוב.
    אבל יש נופים נפלאים וזאת מתעדת המצלמה שלי. רוצים מחשבות חיוביות? רוצים להנות? 
    כבר בדרך דרומה - ים המלח שצובט בלב מחד - אבל גם משרה עלינו רוגע מאידך.





    המראה המדברי היפיפה!



    וכעבור שעות לא מעטות, עצירות בדרך מתגלה לנו עיר הקיט הדרומית, שמשתנה ומשתנה.


    ומראה מבעד לחלון, כמה מקל כשהחלונות מבריקים כל כך ונקיים!

    ועוד מבט מבעד לחלון.







    לילה....שלוה, רוגע.
    הרי נסענו עד לכאן כדי לעשות "תשליך" של הדאגות/צרות/לחצים/כאבים   ולנוח!
    לצבור כוחות!
    היתה לנו חופשה נפלאה!  מחכים כבר לבאה!!!

    יש לנו ארץ נהדרת! עם טעימות קטנות של חו"ל!

    אין תגובות:

    הוסף רשומת תגובה

    חלון חיפאי בזריחה.

    אני מאלה משכימי קום. לא מסוגלת לוותר על נפלאות זריחת הבוקר. בכל בוקר מראה אחר המזכיר את בריאת העולם. המראה משתנה במהרה. התמונות הללו צולמו ב...